מתן שירותים בתחום הנגישות לארגונים

---

בשנת 1988 חוקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המבוסס על עקרון השוויון, זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות.

מטרת החוק

להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית.

נגישות היא התאמה של הסביבה הפיזית והאנושית ליכולותיהם הפיזיות, החושיות, הרגשיות והשכליות של אנשים עם מוגבלות, כך שיוכלו לתפקד בה באופן מלא.

מיהו אדם עם מוגבלות?

"אדם עם מוגבלות" – אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים. גוף ציבורי או גוף פרטי נותן שרות  ומקום ציבורי  מחויב בהתאמת נגישות.

ענישה 

בית משפט רשאי לפסוק בשל עוולה פיצויים בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק, בשל עוולה. נושאים בהם ניתן לקבל שרות ממורשה נגישות.

מה אנו מציעים בכדי לסייע בתחום הנגישות לארגון למעסיק ולפרט:

רישיון עסק

רשויות מקומיות ועיריות דורשות היום סקר נגישות וחתימת מורשה נגישות על טופס בקשת רשיון העסק. יעוץ בתחום דרישות החוק בנושא נגישות לגבי העסק או השרות והתאמה של המקום שבו ניתן השירות.

ריהוט, שילוט, עמדות מודיעין, דלפקי שירות, קופות, מכשור לקביעת תורים, תצוגה של תורים, עמדות המתנה, אמצעי הגברה ללקויי שמיעה וכיוצא באלה.

הדרכת עובדים ומנהלים  (הדרכה ראשונית וריענון שנתי)

הדרכות בהן   ילמדו  העובדים את החוקים והתקנות המחייבים את הארגון, ילמדו את צרכי הלקוחות וירכשו מיומנויות במתן מענה הולם ומכובד לצרכים אלו.

התאמה של נהלים - נהלי חברה ונהלי שירות

התאמת נהלים  בארגון שיאפשרו מתן מענה הולם לאנשים עם מגוון רחב של מוגבלויות. בהתמודדות עם תהליך מורכב במרחב השרות  על פי דרישות החוק.

התאמה של המידע ללקוח הנמסר לפני במהלך ואחרי השרות

הנגשה  של המידע הנמסר במסגרת השירות - חלופות למידע מודפס, טפסים, דפי מידע אישיים (כגון מצב חשבון), ,עלונים מונגשים. אספקת מידע מונגש בעל־פה

רכז נגישות

גוף שמספק  שירות ציבורי המעסיק 25 עובדים לפחות מחויב ברכז נגישות , שתפקידו מסירת מידע לציבור על אודות נגישותו של השירות הציבורי או המקום שבו הוא ניתן ומתן ייעוץ והדרכה בדבר חובותיו של השירות הציבורי, סיוע  באיתור הדרכה וריענון לרכז נגישות

התאמה של אמצעים טכנולוגיים לשימוש אנשים עם מוגבלויות

עמדות מידע ממוחשבות, מערכת לניתוב שיחות טלפון, מכשור לקביעה ולתצוגה של תורים. הנגשה של אתרי אינטרנט בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם. מתן שירות  מונגש באמצעים טכנולוגיים כגון טלפון, פקסימיליה, דואר אלקטרוני ומסרונים (SMS). התאמת הסביבה ומקום העבודה לעובד בעל מוגבלות ,זכויותיו של עובד בעל מוגבלות- וזכיותיו של מעסיק של עובד בעל מוגבלות.

תחומי הנגישות:​

• נגישות מבנים

מבנה נגיש - מבנה המאפשר לאנשים עם מוגבלות, (כמו גם כלל האוכלוסייה) להתמצא, לנוע ולהשתמש במתקניו באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי.

• נגישות תשתיות

נגישות תשתיות - עיצוב סביבת הרחוב כך שתאפשר הגעה ממקום למקום באופן חופשי ובטיחותי. מאמר זה סוקר את הנושאים שיש לטפל בהם בהנגשת תשתיות – מדרכות, צמתים, תחנות אוטובוס וחניות נכים.

• נגישות סביבה

​נגישות הסביבה - עיצוב כל השטחים הפתוחים לציבור שאינם רחובות - שטחים ציבוריים פתוחים כמו פארקים, גני שעשועים וכד', בריכות שחיה, חופי רחצה, מתקני ספורט, בתי עלמין , מקומות קדושים ועוד.

תחומים נוספים בחוק

​בנוסף להתאמות נגישות במבנים תשתיות סביבה ושירות , בחר המחוקק להתייחס באופן מיוחד לתחומי נגישות נוספים ביניהם :תחבורה, חינוך , השכלה גבוהה, טלפוניה ,תקשורת ,שרותי בידור, מתקני ספורט ונופש ,מערכות בריאות, שרותי דת , בתי משפט , עבודה ,רישוי עסקים.

בדיקת נגישות אחת לחמש שנים – חובה חוקית לכל ארגון בישראל

ארגונים בישראל מחויבים לפעול בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולתקנות הנגישות מכוחו. 

אחת החובות המרכזיות והמחייבות ביותר היא ביצוע בדיקת נגישות תקופתית אחת לחמש שנים, החובה מכוח ובהתאם להנחיות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והיא נועדה להבטיח שכל אדם יוכל לקבל שירות מלא, שוויוני ונגיש. כמו כן היא מאפשרת לבחון באופן שיטתי את רמת הנגישות בארגון לאורך זמן.

החובה החמש שנתית חלה על כלל הארגונים המספקים שירות לציבור והיא כוללת בחינה מקיפה של סביבת השירות לרבות מבנים, תשתיות, שילוט והכוונה, הסרת מכשולים ומפגעים, נהלי שירות, הדרכת עובדים, מינוי רכז שירות, מערכות מידע ואמצעי תקשורת.

מובהר שגם ארגון שביצע התאמות בעבר מחויב בבדיקה מחודשת אחת לחמש שנים, וזאת על מנת לוודא שהנגישות נשמרת בפועל וכן לגשר על פערים שיתכן וחלו ולבצע עדכונים בהתאם לדרישות החוק.

טופס 9: הכלי הרשמי לבדיקת הנגישות החמש שנתית

בדיקת הנגישות התקופתית מתבצעת באמצעות טופס 9 המשמש ככלי הרשמי והמוכר לבחינת עמידת הארגון בדרישות החוק. הטופס כולל שאלונים ורשימות בדיקה מקצועיות ומנחה כיצד לבחון כל רכיב רלוונטי של הנגישות.

מילוי הטופס מחייב התייחסות פרטנית ומדויקת לכל תחום והוא מהווה תיעוד מחייב של מצב הנגישות בארגון במועד הבדיקה.

על פי הנחיות הנציבות, בדיקת נגישות אחת לחמש שנים חייבת להתבצע על ידי מורשה נגישות השירות, בעל הכשרה מתאימה על מנת להבטיח בדיקה מקצועית, מעמיקה ואמינה, ועמידה מלאה בדרישות החוק.

בדיקת נגישות חמש שנתית – לא רק דרישה חוקית

מעבר להיותה חובה חוקית, בדיקת הנגישות החמש שנתית היא כלי ניהולי וארגוני חשוב. הבדיקה מאפשרת איתור ליקויים ופערים, קביעת סדרי עדיפויות, גיבוש תכנית עבודה לתיקון ושיפור, והטמעה מתמשכת של נגישות כחלק מהשירות השוטף.

ארגון שאינו מקיים את הבדיקה במועד או שאינו מיישם את ממצאיה עלול להיחשף לסנקציות משפטיות, לפגיעה במוניטין ולהשלכות תדמיתיות וכלכליות. לעומת זאת, ארגון המבצע בדיקת נגישות אחת לחמש שנים ומטמיע את המסקנות בפועל מבטא מחויבות לשוויון, לכבוד האדם ולהכלה.

פעולה זו מחזקת את אמון הציבור, משפרת את חוויית הלקוח, ומשדרת אחריות, מקצועיות ושקיפות.